שבע מידות רעות by Maya Arad

שבע מידות רעות Reviews

• 
  Dubi Kanengisser

  לא ספר לאוהבי אדם. איך לעזאזל לא תרגמו את זה לאנגלית? הספר הזה יכול להיות בית האלוהים של מדעי הרוח והחברה!
• 
  Reuven

  שנון, נוקב ומהנה. מבט מפוכח וציני על העולם האקדמי וטבע האדם. התחרותיות, השאיפה להצלחה בכל אמצעי, הצטיינות בצד בינוניות ומלומדים חסרי כישורים שנתקעו בעבודה הודות לקביעות. חייהם האישיים, משפחותיהם וחולשות האנוש כמו התאהבות חסרת סיכוי של פרופסור שעבר את גיל השישים באקדמאית צעירה בעשורים ורצונה של אשת סגל בכירה בבית משלה כשנישואיה עולים על שרטון.
  ארבעה בעלי תואר דוקטור מועמדים למשרה אקדמית נכספת ברדוודס היוקרתית בארצות הברית ומגיעים לראיונות והערכה בפני ועדת פרופסורים שתחליט מי בר המזל שיזכה.
  ושבע מידות רעות הנכרכות לאורך הספר בסיפוריהם האישיים של דמויותיו- המועמדים והבכירים האמורים להכריע את גורלם.
  קנאה, איטיות, בורות, בטלה, כפיות טובה, חמדנות ושנאה.
  -יואב עברון, ישראלי בארצות הברית. טוב ובעל הישגים כולל דוקטורט מאוקספורד אך שחצן ובעל ביטחון עצמי מופרז, שהגיע לאן שהגיע גם הודות למאמרים שחלקם ממוחזרים ('כולם עושים את זה').מקנא בעמיתיו האמריקנים שהצליחו כלכלית יותר.
  - אלן מקנלי בעל יכולות והישגים, סבלני ויסודי אך איטי ודחיין כרוני. קולגה של יואב באותו מכון מחקר.
  -אנה-בל לי,צאצאית למשפחת מהגרים יהודים שידעה עוני. חדורת ביטחון ויודעת הרבה על החיים אך אינה מבריקה. יש לה תקווה נסתרת למציאת איש אקדמיה כשידוך לאמה.
  -לינדה מורנצ'ק החביבה להפליא, אנושית וטובת לב, מסתדרת עם כולם ומורה טובה אך הססנית וחסרת ביטחון.
  ובין אנשי רדוודס- דאג פישר שעזר בעבר לתלמידו דייויד גילרוי שכיום מצליח בבוסטון ואינו גומל לו ביחס דומה לאכזבתו הרבה.
  ולבסוף נופל הפור. חלפה שנה ודברים השתנו. האקדמיה היא עולם דינמי. עימותים בין בכירי הסגל. אנשים עוזבים, אחרים באים, חלק מתקדמים ואחרים פחות. אך בסופו של דבר כולם רוצים משהו, מוּנָעים מאינטרסים כאלה ואחרים.
  הבולטת ובעלת הביטוי החריף והעוקצני לטעמי היא השנאה. יוהנה פהלר, פרופסורית בכירה ואחת מקוֹבעוֹת גורלם לשבט או לחסד של המועמדים. אשת הברזל ואימת הקמפוס. שונאת את העולם, מתעבת את עלובי הנפש הגודשים אותו, עדר חסר בינה.
  סטודנטים זבי חוטם וחנפנים, קולגות מטומטמים כולל דאג פישר הבינוני- שיפרוש כבר, הכלומניק! המזכירה הבטלנית, המפוטמת והמאוסה. הקופאיות המטומטמות בסופרמרקט. כולם אפסים מאופסים המתגמדים נוכח כשרונה.
  לא מבינה את יחסם הליברלי מדי של בנה וכלתה לנכדתה הפעוטה. דור של הורים רכרוכיים ודפוקים.
  כתיבה מושחזת ויכולת ביטוי יוצאת דופן.
• 
  Or Lowi

  מאז שחזרתי לקרוא בצורה רציפה יצאו למאיה ערד שני ספרים. על שניהם דובר רבות וזכו לתשבוחות מקיר לקיר. עכשיו, עם צאת ספרה אחרון הצצתי על מדף הספרים של אמא וראיתי כי יש לך את אחד מספריה. אז לפני שאני רץ לקנות את ספריה החדשים, הנחתי שיהיה נכון להבין אם אני בכלל אוהב את סגנון הכתיבה של ערד. החלטתי לקרוא את ״שבע מידות רעות״.
  
  העלילה מתמקדת במחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטת רדוודס. שם, מחפשים מחליף לאחד המרצים שנפטר במפתיע. ארבעה מתמודדים שונים מגיעים להתארח ברדוודס ולהראות מדוע הם יהיו המועמדים הטובים ביותר למשרה. בנוסף, יש המון פוליטיקה פנימית בין הפרופסורים השונים במחלקה, וגם בחייהם הפרטיים, כך שאנחנו מקבלים גם את נקודות מבטן.
  
  אך זה שמרכז העלילה קשור בחיים האקדמים, זה לא אומר שעל זה הספר. כלומר ברור כי ערד עוקצת בנקודות מסויימות את האקדמיה ואת זה שהיא לוקחת את עצמה יותר מידי ברצינות, וברור כי כל העלילה מתמקדת לרוב בנושאים אקדמאיים, אך בסופו של דבר זהו ספר על המורכבות האנושית ועל החטאים הקטנים שכולנו חוטאים בהם אבל גאים מידי על מנת לשים לב אליהם. כולנו חוטאים לפחות בכמה משבע המידות הרעות שערד מציגה בספר, אבל כמו הגיבורים בסיפור אנחנו לא מוכנים להודות בכך, או טיפשים מידי על מנת לשים לב. היופי בספר ככל שהוא מתפתח זה לראות כיצד כל האנשים נוהגים פחות או יותר באותה צורה כשהם נמצאים בסיטאוציות דומות.
  
  הכתיבה של ערד פשוטה, ולא במובן הרע של המילה. אין בה שום דבר מיוחד, ולמרות שכמעט הבאתי לספר חמישה כוכבים כמעט ולא סימנתי לעצמי קטעים בספר. הכתיבה גרמה לי להרגיש כאילו אני נמצא בשיחה עם חבר רכלן והוא מספר לי את הסיפור. בנוסף, אמנם כל הדמויות מוקצנות במידה כזו או אחרת, אבל בבסיס פעולותיהן הן כל כך אנושיות שאי אפשר שלא להתחבר לפחות לצדדים מסויימים בכל אחד ואחת מהן. נהנתי מאוד מהספר ואין ספק שאקרא ספרים נוספים של ערד.
• 
  Oron

  As always, an amazing work of wordsmithing human emotions into a page-turning drama.
• 
  Eliram

  A funny satire set in American academia. The human qualities explored are, however, universal and behind the humor is much wisdom.
• 
  nogaboga

  Somehow I ended up reading another book that takes place in academia. This book will convince anyone that there is no worse job than that of a university professor. I wonder whether it's incidental, me running into all these academia-jaded books?
  
  I really like the way Arad writes, though otherwise this book was just okay. In the end it was even bordering spoon-feeding, which I hate - especially the obvious symbolism of the baby's "greed" at the very end. In any case, once I'm through with academia, it would be a good book to use as means of explaining myself.